מה יקרה אם אורך חיי הפרוייקט יהיה קצר יותר מ-5 שנים. מצב זה יגרום להקטנת ההכנסות מן המוצר. סיומו של הפרוייקט לפני 2.975 שנים לפי החישוב יגרור הפסדים מהפרוייקט.
נתון נוסף שיכול להשפיע על ההערכה שלנו הוא שכר העבודה של העובדים החדשים שהחברה תקלוט לפרוייקט. אמנם ניתנה תחזית כי השכר צפוי לעלות ב-10% בשנה אך מאחר ויידרש מהחברה להעסיק עובדים מקצועיים, סביר להניח כי הם ידרשו שכר גבוה יותר.
יש לקחת בחשבון גם שיתכן וההוצאות יצמחו יותר מהצפוי.
שנויים לא צפויים בשיעור המס בעקבות רפורמות ממשלתיות – יש לקחת בחשבון כדי להעריך את הסיכון בפרויקט.
שנוי בשער הריבית במשק יגרום לשינוי ההון ולכן צריכים לקחת בחשבון גם את האפשרות של עליית שער הריבית. יש לבדוק האם שער הריבית סבירה בשוק.
היות והמוצר בפרויקט שייך לתחום הטכולוגיה, יש לבחון אם יש פרמיה על סיכון . יש לקחת בחשבון את התפתחות הטכנולוגיה המהירה והאם תקופה זו לא מסכנת את האקטואליות של הפרוייקט- האם החידושים המהירים בתחום לא גורמים לתקופה זו להיות ארוכה מידי.
עד עכשיו בחנו את תוכנית ההשקעה עפ"י תוכנית פיננסית המתבססת על סמך תחזיות שיווקיות. תכנית זו לא לוקחת בחשבון שיקולים שונים לא פיננסיים אשר יכולים להשפיע על הרווחיות ועל כדאיות ההשקעה. כל הגורמים הלא פיננסיים, בסופו של דבר שווים כסף.
במידה ונניח כי מדובר על ייצור עצמי של ההתקנים, אנו צריכים לקחת בחשבון את הנתונים הלא פיננסיים אשר ישפיעו על הרווח הסופי אשר לא נלקח בחשבון בתזרים שהוכן, כגון:
• היות וחברת א-ב בע"מ נכנסת לנישה חדשה שאינה מוכרת לה, צפוי שהחברה תצטרך להשקיע בעובדים יותר מיומנים ובעלי הכשרה מתאימה וניסיון רב.
במקרה זה תחוייב בתשלום רב עבור עובדים מיומנים יותר, בתשלום עבור הכשרתם בכדי להכנס לנישה החדשה.
• קיימת אפשרות כי החברה תצטרך להפעיל את מכונות הייצור 24 שעות ביממה מהסיבה שלעצור מכונה באמצע פרוייקט ייצור הינו דבר יקר מאוד (בלאי מוצרים בתהליך, setup מחדש של המכונה) הדבר יחייב לעבוד במשמרות ואז ניקח בחשבון, שכר עבודה יקר יותר, עלות חשמל והוצאות יותר יקרות.
• איכות מוצרים – סבירות גבוהה הינה שמדובר בכניסה לנישה חדשה, המוצרים שהחברה תייצר בהתחלה יהיו ברמת גימור נמוכה ובכך אנו ניפגע ונצטרך לשלם על יותר בלאי ואף עלולים להיחשף לתביעות מהצרכנים.
• ייצור עצמי מחייב לקחת שולי בטחון גבוהים יותר מבחינת שטחי אחסון, פחת אפשרי בייצור, הצורך בבדיקות איכות.
הנחת הבסיס היא שהחברה מתכוונת לשווק את ההתקן ולא ליצרו היות וייצור מצריך השקעה
רבה הן של מקום ייצור, מכונות, עובדים והפצה. במידה והחברה תחליט על הפצה בלבד ללא ייצור אנו נצטרך לקחת בחשבון את הנתונים הלא פיננסיים הבאים:
• תלות בספק – הינה גורם מהותי היות ואנו תלויים הן מבחינת שינוי מחירים של הספק והן מבחינת זמינותו של הספק. במידה והספק יעכב את האספקה אלינו והמוצר לא יהיה זמין הלקוח יעבור לחנות המתחרה ובכך הוא יוכל לקנות מוצרים אחרים שאנו מוכרים.
• חוסר וודאות – במידה והביקוש למוצר לא יהיה מוצלח אנו נוכל להפסיק את ההזמנות מהספק ולהפסיק את העבודה בתחום הנ"ל בעוד שאם אנו נתעסק בייצור אז ההפסד מההשקעה יהיה גדול .
נתונים נוספים שיש להתייחס אליהם היות ואין נתונים כמותיים- מידע תומך החלטה:
• מייסד החברה דוגל בגישה של אחוזי רווח גבוהים מאוד (בין 100 ל-800 אחוז) בעוד שהרווח מהמתקן עומד על פחות. הדבר יכול לגרום להפסדים היות ומדיניות החזקת רמות גבוהות של מלאי ,שנהוגה בחברה, לא תהיה אפקטיבית ולא ניתן יהיה למכור את המלאי "המת" במרווחי מחירים שיביאו רווח.
• חוסר וודאות לגבי המשך הביקוש למוצר בשוק לפרק זמן ארוך של חמש שנים. במקרה זה קיטון במכירות מהצפי המתוכנן יכול לגרום להפסדים יחד עם זאת גידול מהצפי יכול להביא לאי עמידה בזמנים של ההזמנות ומכאן לפגיעה ישירה במוניטין וחיזוק המתחרים.
• כניסה של ספקי חומרי גלם נוספים היכולים להשפיע על המחירים-גידול בספקים יכול להוזיל את העלויות ומכאן לחזק את הרווחיות. צורת ההתנהלות בעסק הינו כי הבעלים משמש גם כאיש רכש. האם הוא מכיר מספיק את התחום החדש אליו הוא נכנס? הניהול האגרסיבי ומוסר התשלומים הירוד של מנכ"ל החברה יצריך לעבוד עם מכתבי אשראי בנקאיים עם ספקים חדשים אשר ייקרו את הוצאות המימון בעסק. שיפור קשריו עם ספקים יכול לשמש כמנוף לחברה .
• כניסה של מתחרים חדשים לשוק יכולה להקטין את המכירות הדבר יכול לגרום להשארת מלאי מוגמר במחסנים דבר אשר מייקר את העלויות הנוספות בסעיף אחזקת המלאי.
• מדובר בהשקת מוצר חדש הדבר מצריך השקעות נוספות במיוחד בשנים הראשונות אשר לא תמיד מבטיחה את ההכנסות ביחס להוצאות.
• שינוי בעלויות מס היבוא ייקר את כל חומרי הגלם המיובאים.
• התייקרות מחיר העמלות של כרטיסי האשראי (שהרי ידוע כי מירב התקבולים בעסק משולמים ע"י כרטיסי האשראי). (החברה היום משלמת 6%-4% עמלה).
• אחוז גדול מהמועסקים בחברה הם אנשים מבוגרים אשר מועסקים כ"מנהלי מוצר" באתרים השונים. אלה הם פנסיונרים שמקבלים שכר נמוך מאוד, או תשלום סמלי במוצרים. לגבי המוצרים החדשים תצטרך החברה להעסיק עובדים צעירים יותר מתחום האלקטרוניקה, דבר שיגדיל באופן משמעותי את אחוז העובדים הקבועים בחברה. הדבר יגרור עלויות שכר גבוהות יותר ויצריך שינוי בצורת הניהול הריכוזי והאגרסבי.
• יש לבחון מחדש את הסביבה החיצונית לחברה עפ"י מודל PEST ולהבחין בשינויים שתצטרך החברה לעבור בכדי להתמודד מול הסביבה החדשה שלה. יהיה על החברה להתמודד עם סביבה טכנולוגית חדשה מבחינתה.
• הגישה השיווקית ומיתוג החברה בשוק כיום היא כחברה המוכרת מוצרים זולים ולא איכותיים. יש להתחשב בכך שהדבר יקשה על החברה להיכנס לשוק בתחום הטכנולוגי המצריך איכות ברמה גבוהה יותר.
• בחברה, ניהול המלאי והחומרים לא מנוהל בצורה המיטבית. יש לשקול את שיטת JIT בפרויקט החדש בכדי למזער סיכונים. היות והמוצר טכנולוגי והטיפול בו אמור להיות "עדין " יותר , יש צורך בשינוי הלוגיסטיקה, התפעול והאחסנה של המוצר. יש לשקול רכישת ציוד איחסון מתקדם, ארגון אזורי אחסון והדרכת העובדים על דרך הטיפול במוצר. יש למקם מוצר זה ליד הקופות היות ומחירו יקר יותר משאר הפריטים. יש צורך בבקרת מלאי (למניעת גניבות בחנויות וכן למנוע שעורי דחייה גבוהים ביבוא המוצר).
• מדיניות המיקור לגבי מוצר חדש זה צריך להשתנות . בכדי להוריד את שיעור הכשלים והדחייה של המוצר יש צורך לייבא מארצות אירופה, שם כמעט ואין אחוזי דחייה בגלל בקרת איכות גבוהה יותר מאשר בארצות האחרות מהן החברה מייבאת. כמו כן זמן האספקה יהיה קצר יותר ויתאים למדיניות JIT. הדבר יגדיל את אחוז הרכישות מאירופה מכלל רכישות החברה ובכך יגדיל את עלות החומרים (יקר יותר מהמזרח). נסיעותיו של הבעלים לצורך מיקור צריכות להיות תכופות יותר כדי לעמוד בקצב המהיר של התפתחות הטכנולוגיה ועדיף שימנה מנהל רכש מקצועי בתחום לשם כך.
• כדי להוזיל את עלויות ההובלה שלא תלויות נפח (קונטיינרים) יש צורך לבצע משלוחים מרוכזים להפצה בתוך בריטניה .
• היות והמוצר יקר ומצריך התמחות עובדים יש לשקול לשווק את המוצר בסניף אחד ולא בכול הסניפים. סניף פרדייז מתאים לצורך כך בגלל השיקולים הבאים: (ראה טבלה 6)
- הסכם החכירה הוא לטווח ארוך -8 שנים.
- מכסה את אותם אזורים עם עוד 2 סניפים היכולים לשמש כנפח לקוחות גדול יותר.
- מגוון המוצרים בסניף הוא המבוזר ביותר (750 מוצרים לאקר) , דבר שיכול למנף את כמות הלקוחות המגיעים לסניף.
- המחיר הממוצע למוצר הוא 330 ש"ח, הזול ביותר מבין הסניפים. בכדי להעלות את איכות המוצרים והאיכות לצורך צמיחת הסניף יש צורך במוצר איכותי מהפרויקט.
- קיימים בסניף מספר עובדים קבועים גבוה יחסית (8) אשר ניתן להחליף חלק מהם בעובדים מיומנים בתחום.
- בהנחה שמספר החנייות בסניף משקף את מספר הלקוחות הנמצאים בזמן נתון בסניף, התשואה ללקוח היא יחסית גבוהה לשאר הסניפים ולכן יש פוטנציאל למכירת מוצר יקר יותר .
- המוצר יביא לעליית רווחיות בסניף זה ובכל החברה.
היות והחברה החליטה להמשיך במיזם, יש צורך להחליט כיצד תממן החברה את ההשקעה. המנכ"ל רוצה לממן את ההשקעה בעזרת הון עצמי, מפני שהוא חושב שדבר זה ימזער את הסיכון הכללי ואף כמנהל ריכוזי,אינו אוהב שותפים פיננסים ו/או מדיניות דיבידנד. מנהל הכספים בניגוד לדעה של הבעלים, מציע שמאחר שהחברה ממומנת היום בעיקר בעזרת הון עצמי, עליה בכמות החובות במבנה ההון תהיה מקובלת בשוק ותוכל להשפיע בצורה טובה על מחיר המניות "יש לזכור כי במושג "סיכון" טמון מצד אחד סכון ומצד שני סיכוי לרווח" (אינגבר,צרי,עמ' 206). כמו כן, ישאר הון עצמי נוסף שיכול לשמש כמנוף לצמיחה והשקעה בפרויקט נוסף אשר תחזיר את יחס המנוף/סכון הרצוי לחברה .גם מודליאני ומילר טוענים ששנוי במבנה ההון לא ישנה את מחיר ההון.
מנהל הכספים הציג את אפשרויות הבאות למימון הפרויקט לטווח בינוני וארוך והעלויות הממוצעות הכרוכות בהם.
הלוואות לטווח בינוני (1-5 שנים) 8.5%
הלוואות לטווח ארוך (מעל 5 שנים) 9.5%
ניירות ערך ניתנים להמרה שתאריכי ההמרה שלהם בין 5 ל- 10 שנים 9.0%
מניות בכורה 9.5%
היתרון העיקרי של מימון באמצעות אשראי בנקאי : היזם נשאר (בד"כ) ב-100% בעלות.
יש לקבוע עד כמה משנה הלוואה זו את מחיר ההון של החברה (יקטין) ועד כמה משפיע על הסיכון-לטווח קצר יותר מאשר הלוואה לטווח ארוך.הוצאות הריבית הינן הוצאה מוכרת לצורך מס , ובעצם נטילת הון זר משחרר את ההון העצמי לפרויקטים נוספים.
בגלל שההלוואה לזמן קצר, שעור הרבית על ההלוואה נמוך יותר מהלוואות לזמן ארוך מסיבת הסיכון.
החסרונות :
הצורך בהעמדת בטחונות/ערבויות לבנק.
עלויות המימון, שעלולות להכביד על העסק ולהקטין את הרווח לבעלי המניות ועל תזרים המזומנים השוטף-יש לבחון את יכולת החברה לעמוד בהחזרים החודשיים לבנק היות והסכומים גבוהים יותר ככל שההלוואה קיצרת מועד.
הלוואות בנקאיות לטווח רחוק, משכנתאות, הנפקת אגרות-חוב המהוות חוב לתקופה קבועה ועל-פי רוב ניתנות בשיעור רבית קבוע. הלוואות לטווח רחוק מחייבות בדרך כלל אספקת בטחונות בצורת נכסי הלווה. תנאי הבטחונות עשויים להגביל את שימוש הלווה בנכס.
מאחר ולחברה יש שני סניפים שהשטח בבעלותה יהיה קל לקבל הלוואה לטווח ארוך מהבנקים ותמורתה למשכן את חלק מהשטחים שבבעלותה. יש לקחת הלוואות לזמן ארוך במידה וצופים עלייה בשיעור הרבית.
הנפקת אגרות חוב עדיפה על הלוואה בנקאית היות וניתן לגייס סכומים גדולים לטווח רחוק ובמחיר נמוך יחסית. גם כאן, הוצאות הריבית מוכרות לצרכי מס וזהו יתרון.
אלו ניירות ערך הניתנים להמרה במניות או המקנים זכות לרכוש מניות. הסוגים העיקריים של נייר ערך הניתן להמרה הם: איגרות חוב ניתנות להמרה, כתבי אופציה, איגרות חוב אופציה ומניות בכורה הניתנות להמרה במניות רגילות.
אג"ח להמרה אלו הן איגרות חוב שבנוסף לתכונות הרגילות שלהן כאיגרות חוב (תשלום ריבית ופדיון הקרן), הן ניתנות להמרה למניות החברה המנפיקה. סוג המניה ויחס ההמרה נקבעים בעת ההנפקה.
איגרות חוב הניתנות להמרה אשר סבירות המרתם גבוהה, נחשבות כהון עצמי ולא כהתחייבות לצורך הטיפול בהן בדוחות הכספיים.
בעלי אג"ח להמרה אינם זכאים לדיבידנד המשולם לבעלי המניות אולם בעת חלוקת מניות הטבה מפוצים בעלי האג"ח ע"י שינוי יחס ההמרה (בעת הנפקת זכויות זכאים בעלי האג"ח להמרה לזכויות כאילו המירו את האג"ח ברשותם למניות).
מבחינת בעלי המניות בחברה, מהוות האג"ח להמרה כלי לגיוס הון במועד מאוחר לתשקיף ללא צורך בתהליך ההנפקה. מבחינת מחזיקי האג"ח, ההשקעה באג"ח מקנה למחזיק בה ריבית באופן שוטף וקבוע ובנוסף ניתנת לו האפשרות להנות מצמיחת החברה ע"י המרת האג"ח למניה.
ככל שתאריך המרתן של ניירות הערך מאוחר יותר, הדבר יצביע כי מי שהשקיע הינו משקיע לטווח הארוך ומאמין בהצלחת החברה ואף מוכן בעתיד להוות חלק מכלל הגורמים המחליטים על התנהלות החברה בעתיד. כמנכ"ל החברה כדאי לגייס אג"ח להמרה במידה וצופה שיפור במשק.
מניה מסוג זה אינה מעניקה זכות השתתפות בהצבעה, אך מעניקה עדיפות במועד חלוקת הדיבידנדים. כך יקבלו מניות הבכורה את הדיבידנדים בטרם יקבלו אותם יתר בעלי המניות. יש עדיפות לבעלי מניות בכורה בכל הקשור בפירוק החברה.
העדיפות היא להשיג מימון באמצעות מניות בכורה ביחס גבוה לסך מקורות המימון, אך מכיון שהפרויקט מצריך מימון מיידי, ומכיון שמכירת מניות בכורה לוקחת יותר זמן, אנו נעדיף לקחת יותר מקורות מימון שזמן קבלתם מהיר יותר ולכן יחס מניות הבכורה מסך מקורות המימון הינו רק כ-17%. היתרון העיקרי לחברה היא כי אין "שותפי החלטה" למנהל הריכוזי,ולא מחזירים את הקרן , אך החיסרון הוא שהדיבידנד אינו מוכר לצרכי מס (מחולק מהרווח הנקי).
אפשרות טובה כאשר ליזם מקורות מימון עצמיים וסכום ההשקעה במיזם אינו גבוה.
יתרונותיה העיקריים : האפשרות להישאר בבעלות של 100% על המיזם וחוסר התלות במקורות מימון חיצוניים. חסרונה מתבטא בסיכון של ההון העצמי, ויש בו גם עלות אלטרנטיבית של אובדן אפשרויות השקעה אחרות שעשויות לשאת תשואה מובטחת (כגון פקדון בנקאי, אג"ח או קרן נאמנות סולידית). מחיר ההון העצמי הוא יקר יחסית לשאר מקורות המימון.אחוז גבוה של הון עצמי מסך הון החברה מעיד על מינוף נמוך.
הגורמים הבאים צריכים להילקח בחשבון בעת בחירת השיטות לגיוס המימון:
1. משך התקופה עבורה דרוש המימון.
2. רמת המנוף הפיננסי הקיימת בחברה ומדיניות המגבלות להגדלת המנוף הפיננסי.
3. עלות המימון במונחי שיעורי הרבית.
4. הרמה בה החברה שואפת לכבול את עצמה בהתחייבויות קבועות, או במלים אחרות, המידה בה היא צריכה לגוון את דרישות המימון שלה בטווח הקצר או הבינוני.
5. הטבות המס היחסיות של צורות ההלוואות השונות.
6. גודלה והמוניטין של החברה (כאשר מגייסים מימון הון מניות).
7. עלויות גיוס המימון, למשל, עלות ההנפקה החדשה של ניירות-ערך.
8. נכונותה של החברה לקבל מידה מסוימת של מעורבות בענייניה מצד ספקי הון ההשקעות, או במקרים מסוימים, מצד בעלי-מניות מוסדיים.
7. המלצות:
טבלה 7
|
|
אפיקי גיוס מומלצים
|
|
|
|
|
|
|
בהנחה שכל ההלואות הם גרייס בלון
|
|
|
|
ריבית
|
רבית לאחר מס
|
סכום ההשקעה
|
משקל יחסי
|
מחיר הון משוקלל
|
רבית הון זר
|
הלוואה לטווח בינוני
|
8.50%
|
5.53%
|
1000
|
22.22%
|
1.23%
|
55.25
|
הלוואה לטווח ארוך
|
9.50%
|
6.18%
|
500
|
11.11%
|
0.69%
|
30.875
|
ני"ע להמרה
|
9.00%
|
5.85%
|
750
|
16.67%
|
0.98%
|
43.875
|
מניות בכורה
|
9.50%
|
9.50%
|
750
|
16.67%
|
1.58%
|
71.25
|
הון עצמי
|
15.00%
|
15.00%
|
1,500
|
33.33%
|
5.00%
|
225
|
|
|
|
|
|
|
|
סה"כ השקעה
|
|
|
4,500
|
100.00%
|
9.47%
|
426
|
|
|
r*(1-T)
|
|
|
WACC =>>
|
|
|
|
T= שעור המס
|
|
|
|
|
ני"ע להמרה - בעלי סיכויי המרה נמוכים מאד ולטווח ארוך ולכן נכללים בהון זר ולאהוןעצמי**מניות בכורה והון עצמי לא מושפעים מאחוז המס ***
|
|
המנוף הפיננסי-על פיו בודקים מהו מבנה ההון של החברה , איך החברה מימנה את הפעילות שלה מהון עצמי או הלוואות. ככל שמרכיב ההון העצמי גדול יותר, החברה יותר בטוחה ופחות מסוכנת עבור ספקי המימון.
המנוף הפיננסי מוגדר כיחס בין ההון הזר להון העצמי. ככל שהחברה לוקחת יותר הלוואות המנוף הפיננסי גדול יותר ולכן רמת הסיכון גבוהה יותר משום שהחברה חייבת יותר כספים לנושים ובריבית גבוהה- רמת המינוף המוצע הוא 2 – ראה טבלה 8.
חישוב 8-'רמת מינוף (סיכון)
|
|
|
|
|
|
2.000
|
3,000
|
|
1,500
|
|
|
|
על פי מודיליאני ומילר שווי החברה הולך וגדל ככל שהמנוף הפיננסי גדל. " מאחר שהמנוף משפיע הן על התשואה והן על הסיכון,נדרשת דרך להערכת התמורה שבין סכון לתשואה" (נחמיאס,חלק ו',עמ.129). על פי MM ככל שמגדילים את ההון הזר ועד שמחיר ההלוואה השולי משתווה לתשואת הפרויקט-ערך החברה עולה ואח"כ יורד-לצורך מדידת השינוי במבנה הון.
על הבעלים לקחת בחשבון את גידול סיכון החברה בעיני ספקי המימון וכן את קיטון הרווח לאחר מס לבעלי החברה ,בגלל הוצאות המימון שנוספו (אך מצד שני ניתן להזרים את עודפי ההון העצמי לפרויקטים נוספים שיביאו תשואה).
הריבית על ההון הזר מוכר כהוצאה במס ההכנסה, הון עצמי לא מוכר.
במקרה שלנו,מכיון שאחוז הרווח התפעולי בפרויקט הוא מינימום 21% (ראה נספח 9) מתוך ההשקעה, ומכיון שאחוז זה גבוה יותר מאחוזי המימון הזר,אזי המנוף לחברה יהיה חיובי ונקבל תשואה על ההון העצמי (טבלה 9). " למנוף הפיננסי-שמוש בהון זר להנפת שיעורי התשואה על ההון העצמי-יש השפעה חיובית.התשואה על ההון העצמי גדלה עם השמוש בו,כל עוד התשואה על הנכסים גדולה מעלות החוב." (נחמיאס,חלק ו',עמ' 127).
טבלה 9- חשוב תשואה על הון
|
טבלת נתונים בסיסית
|
|
|
|
שנה
|
0
|
1
|
2
|
3
|
4
|
5
|
השקעה
|
-4,500
|
|
|
|
|
|
מכירות
|
|
3,500
|
4,900
|
5,320
|
5,740
|
5,320
|
|
|
|
|
|
|
|
עלויות:
|
|
|
|
|
|
|
חומרים
|
|
535
|
750
|
900
|
1050
|
900
|
עבודה
|
|
1070
|
1500
|
1800
|
2100
|
1800
|
הוצאות
|
|
50
|
100
|
100
|
100
|
100
|
פחת
|
|
900
|
900
|
900
|
900
|
900
|
סה"כ עלויות
|
|
-2555
|
-3250
|
-3700
|
-4150
|
-3700
|
רווח תפעולי לפני מס ורבית
|
|
945
|
1650
|
1620
|
1590
|
1620
|
אחוז רווח תפעולי מההשקעה
|
|
-21.00%
|
-36.67%
|
-36.00%
|
-35.33%
|
-36.00%
|
הוצאות מימון
|
|
426
|
426
|
426
|
426
|
426
|
רווח לפני מס
|
|
519
|
1224
|
1194
|
1164
|
1194
|
תשואה על ההון העצמי
|
|
34.58%
|
81.58%
|
79.58%
|
77.58%
|
79.58%
|
מיסוי 35%
|
|
-182
|
-428
|
-418
|
-407
|
-418
|
רווח לאחר מס
|
|
337
|
795
|
776
|
756
|
776
|
שת"פ ההשקעה עומד על 31.08% לעומת מחיר ההון הממוצע המשוקלל – 9.47% ברור כי ההשקעה כדאית .
בהנחה שהחברה היא בעלת שעור רווח תפעולי גבוה, היא יכולה להרשות לעצמה לשאת בסיכון של מנוף מוגדל שיביא לגידול בהכנסות הנקיות ." חברה מסוגלת להגדיל את שעור הצמיחה שלה ע"י השימוש במנוף שכן חברה מנופית עשויה להרחיב את כושר היצור שלה בקצב מהיר יותר מחברות מתחרות ובכך לכבוש לעצמה פלח שוק גדול יותר. יתרון נוסף שחברה מנופית יכולה להסתפק בשעורי תשואה נמוכים על נכסיה ועדיין לצמוח בקצב מהיר." (נחמיאס,1998,ו' ,עמ' 70)
סיכום ומסקנות
עפ"י נתוני התחזיות שהובאו בפניי ועפ"י חישובי הכדאיות להשקעה ניתן לקחת החלטה ולהמשיך בפרוייקט. בנוסף הובאו לידי מנהלי החברה הערכות פסימיות אשר יוכלו להאיר על מצבים אשר בהם השקעה יכולה לצאת מטווח הכדאיות.
כמו-כן הובאו לידי ההנהלה גורמים לא פיננסיים (אם כי משפיעים על הרווחיות העתידית של החברה) שעל ההנהלה לקחת בחשבון לפני שהיא מחליטה לגבי ההשקעה.
בנוסף, הוצגו בפני המנהלים מספר אפשריות לגיוס הון, אשר בעזרתו תוכל החברה לממן את הפרוייקט החדש מבלי לסכן את כל ההון העצמי שלה.
על כן המלצתי היא להמשיך עם המיזם למרות כל הסיכונים ואף לחלק את גיוס ההון בין מספר אפיקי גיוס, יחד עם שימוש בהון הבעלים כך שגם לאחר גיוס ההון תישאר בידי הבעלים ומועצת המנהלים את מלוא ההשפעה לנעשה בחברה.
שת"פ ההשקעה גבוה לעומת מחיר ההון הממוצע המשוקלל , ברור כי ההשקעה כדאית .
ביביליוגרפיה:
אינגבר,י. צרי,ד. (1994), ניתוחי כדאיות השקעות ,המכון לפריון העבודה והיצור
ברגינר, ע. (1997). ניהול עסקי. לוג'יק מערכות ייעוץ והדרכה
טלמור, א. ושרוני, א. (2003). יסודות המימון. דיונון.
יובל, ש., (1994), פרקים נבחרים בכלכלה – א', עם עובד
נחמיאס, א. (1986). תורת המימון: ניהול פיננסי של גופים עסקיים. האוניברסיטה הפתוחה.
פלדבוי, ז., (1998), הערכת חברות ושווי השקעות, הוצאת פז
רטנר, א. (1997). יסודות המימון. הוצאת המכללה למנהל. (332 רטנ)
Levy, H. & Sarnat, M. (1994). Capital Investment and Financial Decisions. Englewood Cliffs: Prentice - Hall
McLaney, E.J. (1997). Business Finance: Theory & Practice. Financial Times Pitman Publishing.
McLaney, E. & Atrill, P. (1999/2002). Accounting: An Introduction (2nd ed.). Prentice Hall Europe.
זיוה אפריים-יעוץ עסקי,ארגוני ופיננסי-2006